פסק-דין בתיק ת"א 1183-08

מדובר בתביעה שהגישה התובעת בכתב תביעה מתוקן בגין נזקים שנגרמו לה בעת שאחסנה ציוד במחסני הנתבעת 1.

בכתב תביעתה המתוקן בשנית ציינה התובעת, בין היתר, כדלקמן:

התובעת עוסקת ביבוא ושיווק של חומרי נייר וקרטון והנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה העוסקת באחסון סחורות המגיעות לארץ דרך נמל אשדוד.

ביום 11.10.06 אחסנה הנתבעת חומרי נייר וקרטון (להלן: "חומרי הנייר") של התובעת, כאשר הם חשופים וגשם זלעפות שירד על חומרי הנייר גרם להם נזק רב. זאת ועוד, במהלך תקופת האחסון נגרם לחומרי הנייר נזק נוסף על ידי עובדי הנתבעת באמצעות מלגזות המצויות באזורי האחסנה וביום 2.7.07 נגרם לחומרי הנייר נזק נוסף, על ידי משאית גדולה של מוביל חיצוני שנסע לאחור ופגע במשטחי הנייר.  הנזק שנגרם לנייר מגיע לסך של 198,580 ש"ח.

במהלך הדיון בפני בית משפט מיום 21.12.09 הודיעה מנהל הנתבעת 1, מר דני מטודי,  כי הנתבעת 1 הפסיקה פעילותה לפני כשנה וכיום נמצאת במקומה הנתבעת 2, שהוא עצמו עובד בה וכי כל לקוחות הנתבעת 1 עובדים עם הנתבעת 2.

הנתבעת 1 קיבלה מסוכנות הביטוח שביטחה את הציוד, את תגמולי הביטוח והיא מסרבת להעביר את תגמולי הביטוח לתובעת.

במעשיה ובמחדליה פעלה הנתבעת 1 תוך הברחת נכסים לנתבעת 2, הואיל והנתבעת 2 הינה חברה פיקטיבית. לאור זאת, יש להרים המסך בין הנתבעת 1 לנתבעת 2 וכן יש להרים המסך ולחייב את הנתבע 3, שהוא הרוח החיה בנתבעת 1 ובעל מניות בנתבעת 2 ואת הנתבעת 4 שהינה בעלת מניות ומנהלת בנתבעות 1 ו- 2, בכל חובות הנתבעת 1.

לאור האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את סך  הנזק שנגרם לחומרי הנייר בסך של 198,580 ש"ח (כפי שקבע שמאי מטעם הביטוח) בצירוף הוצאות נוספות שנגרמו לתובעת ובסה"כ יש לחייב הנתבעים לשלם לתובעת סך של 241,801 ש"ח.

בכתבי הגנתם ביקשו הנתבעים, בין היתר, לדחות את תביעת התובעת וזאת, לאחר שציינו כי התובעת שנמנעה מלפנות את הסחורה מן המחסנים חבה לנתבעת 1 סך של 96,345 ש"ח בגין הוצאות האחסון ולכן טענו שהנתבעת 1 רשאית לקזז סכום זה מכל נזק שנגרם לתובעת.  בנוסף טענו להעדר יריבות בין התובעת לבין הנתבעים 2, 3, 4.

לאחר ששמעתי הצדדים, אני קובע כדלקמן :

חוות דעת השמאי

לכתב תביעתה צירפה התובעת חוות דעת  מיום 3.9.07, שנערכה על ידי השמאי גידי זמיר (להלן: "השמאי") ובמהלך הדיון הסתבר כי מדובר בחוות דעת שנערכה על ידי שמאי חברת הביטוח שביטחה את ציוד הנייר והקרטון עבור הנתבעת 1. בדיון מיום 28.5.11 הסכימו באי כח הצדדים שחוות הדעת האמורה הינה חוות הדעת היחידה המצויה בתיק.

בחוות דעתו קבע השמאי כי סך הנזק שנגרם לסחורה המאוחסנת עמד על 198,580 ש"ח וכן קבע כי את הסחורה שנותרה ניתן למחזר ולקבל תמורתה סך של 34,810 ש"ח. מתוך זאת ציין השמאי, כי סך הנזק בערך נטו עומד על  163,770 ש"ח.

הנתבעת מצידה לא כפרה באמור בחוות הדעת האמורה והתובעת מצידה שהציגה את חוות הדעת כראיה לבית משפט לא הציגה כל חוות דעת אחרת ולא זימנה את השמאי שערך את חוות הדעת לעדות.  בנסיבות האמורות לעיל, לא יהיה מנוס ממתן משקל מכריע לאמור בחוות הדעת שנערכה לאחר שהשמאי נפגש עם מנהל התובעת ומנהל הנתבעת.

מה גרם לנזק לסחורה

בסיכומיו ציין ב"כ התובעת כי לאחר שהשמאי קבע כי לסחורה נגרם נזק בסך כולל של 163,770 ש"ח, יש לחייב הנתבעת לשלם לתובעת סכום זה. יחד עם זאת, עמד ב"כ התובעת על טענתו כי מרבית הנזק שנגרם לסחורה נגרם בעקבות הותרת הסחורה חשופה לגשם הזלעפות שירד ביום 11.10.06.

כבר כעת יובהר, כי לאחר שהשמאי קבע כי לסחורה נגרם נזק בסכום שצויין לעיל ולאחר שהנתבעת לא כפרה במחויבותה העקרונית לפצות את התובעת בגין הנזקים המפורטים בחוות הדעת וטענתה העיקרית היתה לקיזוז חוב אחסון שלא שולם לה,  לא מצאתי לנכון בעת קביעת סך הנזק שנגרם לסחורה ליתן משקל מכריע לשאלה, האם הנזק שנגרם לסחורה נגרם כתוצאה מגשם או כתוצאה ממשאית שהפילה הסחורה ובפועל יועמד בסופו של יום סך הנזק שנגרם לסחורה על הסך שנקבע בחוות הדעת בלא התייחסות לגורם הממשי לנזק.

יחד עם זאת מאחר ולשאלה האם הנזקים נגרמו כתוצאה ממי גשמים  קיימת משמעות לעניין קיזוז סכומי האחסנה יתייחס בית המשפט לסוגיה זו.

כפי שצוין לעיל, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על כך שחוות דעת השמאי נערכה, לאחר שהשמאי נפגש עם נציגי הצדדים ביום  7.8.07 (ראה סעיף 2  בעמ' 2 לחוות הדעת).